בית המשפט המחוזי בחיפה קבע אתמול כי מהנדסים והנדסאי בניין לא יוכלו לבקש היתר בנייה לבנייה של בניינים בני 11 מטר ומעלה (3 קומות),אלא רק אדריכלים רשומים או הנדסאי אדריכלות רשומים. ההחלטה הייתה כתגובה לעתירה נגד החלטת הוועדה המקומית חיפה לתכנון ובנייה. העתירה עסקה בפרשנות הנכונה לתוספת הראשונה לתקנות המהנדסים והאדריכלים, התשכ"ז 1967. לאחר הגשת העתירה של מספר מהנדסי בניין הצטרפו למשיבים גם התאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל.
העתירה הוגשה נגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה חיפה, מינהל התכנון, ארגון האדריכלים, איגוד מהנדסי ערים בישראל והסתדרות ההנדסאים בישראל.
ההחלטה ניתנה על ידי השופטת תמר שרון נתנאל בתגובה לעתירה של שמונה מהנדסי בניין שערערו על ההחלטה מ-14 בנובמבר. לטענת העותרים, עד החלטה זו מהנדסים הגישו בקשות להיתרי בנייה כעורכים ראשיים ובקשות אלו טופלו על ידי הוועדות. עוד טענו כי ההחלטה פוגעת בחופש העיסוק וכי לא ניתנה להם הזדמנות להגיב להחלטה. כמו כן טענו שההחלטה לא הגיעה לידיהם ובפועל ועדות מקומיות רבות עדיין מקבלות את הבקשות להיתרי הבנייה מהמהנדסים. עוד הם טענו כי לשון החוק לא מונעת ממהנדסים רשומים להגיש בקשות להיתרי בנייה.
הוועדה וכן ארגון האדריכלים טענו שהם לא צריכים להיות צד לעתירה כיוון שהם רק מיישמים את החלטות הרשם. מינהל התכנון טען שפרשנות החוק היא שמהנדסים יוכלו להיות רק עורכי משנה בתחום אחריותים וכך קבעו הגורמים המקצועיים משיקולי בטיחות.
השופטת ציינה כי הוראות החוק אינן ברורות וכי עד הפסיקה לא הייתה מניעה ממהנדס רשוי לעסוק בבקשות להיתרים. כמו כן ביקרה את התנהלותה של הוועדה שלא ראתה לנכון לראות כיצד ועדות אחרות פועלות.
חלק מהעתירה נדחה וחלקו התקבל: לגבי מבנה פשוט רשאים כל בעלי המקצוע לבצע את כל הפעולות הרלוונטיות, כולל עריכת בקשה להיתר בנייה לבניינים שגובהם עד 11 מ', מהנדסים יוכלו לתכנן קונסטורציות של מבנים שהם מבני ציבור, מבני תעסוקה ומגורים, לעשות תיאום ופיקוח על הבנייה. כמו כן, יוכלו מהנדסים לחתום על בקשות להיתרים של מבני תעשיה, מלאכה, מחסנים, גשרים וכיו"ב. לעומת זאת, אדריכלים רשויים יוכלו לערוך את הבקשות לכל המבנים.
אדריכל ויקטור אבקסיס, מ"מ יו"ר התאחדות האדריכלים ובוני ערים מסר כי, "המסר החשוב שעולה מפסק הדין הוא הדחיפות הרבה שיש לטפל בהתקנת תקנות ברורות בנושא במקום התקנות הישנות. אנו מקווים שמשרד הכלכלה יפעל בנחישות ובמהירות להסדרת הנושא של ייחוד פעולות, פעולה שהמשרד החל לבצע והתאחדות האדריכלים שותפה לה.
לצערנו, "במשך עשרות שנים הנושא הוזנח והדבר בא לידי ביטוי בפגיעה באיכות התכנון בישראל וגם בתפקוד ועדות התכנון שנאלצו להתמודד עם מתכננים שלא עברו הכשרה מתאימה. עמדתנו היא שלא ייתכן שיהיה מבנה כל שהוא בישראל שבו לא יהיה מעורב אדריכל. החוק, הפסיקה וגם ההיגיון הפשוט קובעים כי רק אדריכל שהוכשר, הוסמך והתמחה מקצועית לתכנון אדריכלי במשך למעלה משמונה שנים יכול להיות עורך הבקשה להיתר. גם אם במשך השנים פעלו בטעות הועדות המקומיות על דעת עצמן בגלל תקנות לא ברורות ואפשרו למהנדסים או הנדסאים להגיש בקשות החתומות על ידם כעורכים, זה אינו משנה את העובדה שהדבר נעשה בניגוד לדין".
התאחדות האדריכלים מחויבת ופועלת באופן נרחב לקידום איכות התכנון בישראל, וחלק מהמאמץ רחב ההיקף בנושא הזה הוא לוודא כי מי שמתכננים את הסביבה הבנויה בישראל יהיו בעלי ההשכלה, ההתמחות וההכשר המתאימים". את התאחדות האדריכלים ובוני ערים ייצג בהליך עו" ד ליאור דץ.
