המועצה הארצית לתכנון ולבניה צפויה לדון מחר (ג') בהצעה לעדכן את תוכנית המתאר הארצית (תמ"א 35) באופן אשר יגדיל משמעותית את אוכלוסיית היישובים החקלאיים – מושבים וקיבוצים, ויאפשר לבנות בהן עשרות אלפי יחידות דיור נוספות. את ההצעה הובילה שרת הפנים איילת שקד.
מספר יחידות הדיור המקסימלי האפשרי לבניה בכלל היישובים החקלאיים בישראל נקבע על ידי "לוח 2" – מסמך המהווה חלק מתוכנית המתאר הארצית. ברוב רובם של היישובים נע מספר הדירות המקסימלי המותר בטווח של 300 עד 600 יחידות דיור. כעת על פי ההצעה הרלוונטית בעיקר ליישובי הפריפריה, יוגדל מספר יחידות הדיור המקסימלי ביישובים הכפריים בפריפריה הרחוקה ב-50% ביחס למצב כיום, ואילו מספר יחידות הדיור המקסימלי ביישובים הכפריים בפריפריה הקרובה יוגדל ב-30%. המשמעות היא תוספת היצע של עשרות אלפי יחידות בסך הכל באותם היישובים.
ברוב רובם של היישובים נע מספר הדירות המקסימלי המותר בטווח של 300 עד 600 יחידות דיור. כעת על פי ההצעה הרלוונטית בעיקר ליישובי הפריפריה, יוגדל מספר יחידות הדיור המקסימלי ביישובים הכפריים בפריפריה הרחוקה ב-50% ביחס למצב כיום, ואילו מספר יחידות הדיור המקסימלי ביישובים הכפריים בפריפריה הקרובה יוגדל ב-30%.
הסיבה להגבלה היא רצון של מערכת התכנון הישראלית לשמור על הציביון הכפרי של יישובים אלו, ולמנוע תהליך שבו יתחרו היישובים הכפריים בערים על אוכלוסיה ואזורי תעסוקה, שבר אשר יביא להחלשת הערים ולתופעות שליליות של פרבור ושימוש מוגבר ברכב פרטי. ואולם נראה כי במסגרת הנסיונות של הממשלה להגדיל במהירות את היצע הדירות, יחד עם שאיפתה המוצהרת של השרה שקד, האחראית על מערכת התכנון, לחזק את הנוכחות היהודית בגליל ובנגב, מובילים כעת להגמשת מדיניות זו.
את פרטי ההצעה חשפה שקד במהלך נאום שנשאה בכנסת. בדבריה ביקרה שקד את המדיניות שהונהגה עד כה: "בתמ"א 35 יש לוח שנקרא לוח 2 (שקובע את) כמות משפחות שיכולות לגור. יישוב אחד 350, יישוב שני 400, ממש כמו מדיניות הספר הלבן. אני נכנסתי למשרד ודי נחרדתי כשראיתי את זה… יש החלטה מטופשת מלפני הרבה שנים שאף אחד לא טרח לקרוא עליה תיגר, שיישוב מסוים לא יכול לגדול מעל 350 בתים.
"אז מה שאני עושה זה מגדילה את לוח 2 בפריפריה ב-50%. היום בגלל לוח 2 לא יכולים לגדול. אני מבקשת מהמועצה הארצית להגדיל את לוח 2 בפריפריה ב-50%, באזורי הטבעת השניה 30%, ובמרכז כמעט ולא. המשמעות היא לחזק את הפריפריה ולאפשר ליישובים הקהילתיים להמשיך לגור שם".
הדיון עצמו יתקיים במועצה הארצית מחר בשעות הצהריים. בדברי ההסבר שפורסמו לקראת הדיון נכתב כי "במסגרת קידום שינוי 4 לתמ"א 35, אשר אושר בממשלה ביום 22.5.22, התחדד הצורך בבחינה משמעותית הנוגעת להיבטים השונים של יישובי המגזר הכפרי, וזאת מעבר לבחינת ערכי הצפיפות: בכלל זה תפקיד הישובים הכפריים במערך הארצי, אופיים וסיווגם, וכן היקף, מגוון ותמהיל יחידות הדיור בהם".
לדברי אסף זנזורי, רכז מדיניות תכנון, בחברה להגנת הטבע: "צפיפות המגורים היא נושא מרכזי, המכתיב את אופי המרקם הבנוי וחיי תושביו. מערכת התכנון מתמודדת בשנים האחרונות עם אתגרים תכנוניים רבים, הקשורים לשאלת הצפיפות – התחדשות המרקם העירוני הקיים, עיבוי וציפוף ביישובים הכפריים, פרווּר, תוספת מאסיבית של מתחמים עירוניים חדשים, בשולי הערים וצפיפות נמוכה בערים פריפריאליות.
"בישראל, קיימת התנהלות תכנונית כפולה – מצד אחד, רוצים לחזק את הערים, במיוחד בפריפריה — באר שבע, דימונה, אופקים, שדרות ומצד שני, המדינה מאפשרת הקמה של יישובים קטנים חדשים וגם מרחיבה יישובים פרווריים. על הנושא החשוב ביותר, לא מדברים: "מה קורה לערים הקיימות בעקבות ההתנהלות הזו?".
"בפועל – מושכים את האוכלוסייה החזקה, ליישובים הקטנים ומשאירים את הערים מוחלשות. צריך לשים לב, שגם הערים מתחילות להתנהג כמו היישובים הקטנים. במקום שבאר שבע תנהג כמו מטרופולין ותציע איכות חיים עירונית, היא גם רוצה וילות — והיא מפסידה מראש. הרי ברור שמי שרוצה איכות חיים כפרית וצמוד קרקע, יעדיף את מיתר, למשל, על פני באר שבע".
