בית המשפט לעניניים מנהליים באר שבע קיבל את את עתירת תושבי פזורת ואדי אל נועם שבנגב נגד יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובניה של מחוז דרום עודד פלוס, הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז דרום והרשות לפיתוח התיישבות הבדואים בנגב. ואפשר להם להגיש ערר לוועדה הארצית. בפסיקתו, קיבל השופט את אליהו ביתן את טענתם המרכזית של העותרים, כי אישור תוכנית המתאר ליישוב המיועד לפזורה מתבסס על מידע חלקי ולא עדכני באשר למגבלות הסביבתיות שמקורן באזור התעשייה רמת חובב.
פזורת ואדי אל נועם המונה כעשרת אלפים איש ממוקמת כ-10 ק"מ דרומית לבאר שבע ומזרחית לאזור התעשייה נאות חובב, המכיל חומרים מסוכנים העלולים לגרום נזק לבני אדם, ולכן נקבע כי יש להרחיק ממנו סביבות מגורים. בשנים האחרונות קודמה על ידי מינהל התכנון תוכנית להקמת יישוב כפרי לתושבי הפזורה דרומית לשגב שלום, תוך שכלל השטח הממוקם כ-5 ק"מ מצומת נאות חובב סומן כלא ראוי למגורים. בשטח זה חיים כיום חלק מתושבי הפזורה. בשנת 2019 הפקידה הוועדה המחוזית דרום את התוכנית ליישוב החדש והעבירה אותה לאישור ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים (ולנת"ע).
בשל המגבלות – חלק ניכר מבני הפזורה נותר בחוץ
הוולנת"ע התייחסה לסוגיית המגבלות הסביבתיות והחליטה שדרוש פתרון בשלבים, ושיש לאפשר במסגרת תכנית המתאר המקומית מענה תכנוני למצב שבו שטח המגבלות הסביבתיות מנאות חובב יצומצם. ובסופו של דבר החליטה להפקיד את תוכנית המתאר המחוזית בתיקונים מסוימים, ובין היתר קבעה סעיף שיאפשר אישור תכנית מתאר מקומית להרחבת הישוב, למקרה שניתן יהיה לצמצם את תחום המגבלות הסביבתיות שבתכנית, מבלי שהדבר ייחשב שינוי לתוכנית המתאר.
לאחר שוועדת המשנה להתנגדויות בוועדה המחוזית שמעה את ההתנגדויות לתכנית, אישרה הוועדה המחוזית את התכנית, בכפוף לתיקונים מסוימים, תוך שחלק ניכר מבני הפזורה נותר כאמור מחוץ לשטח המיועד למגורים ביישוב החדש. יו"ר הוועדה המחוזית אף דחה את בקשת המתנגדים לערור לוועדה הארצית, ועל כן הגישו תושבי הפזורה עתירה.
העותרים טענו כי אישור התכנית מחייב קבלת נתונים עדכניים וברורים לגבי תחום המגבלות הסביבתיות: "בפועל, ההחלטה בנושא התקבלה על בסיס נתונים ישנים, בלתי מבוססים, שאינם מתוקפים בבדיקות מתאימות… אין הצדקה לטווח הביטחון הגדול המוטמע בתוכנית, המוציא משפחות רבות מהתחום שבו ניתן להקים מבני מגורים. ושנסיבות המקרה מצדיקות מתן רשות ערעור למועצה הארצית לתכנון ולבניה".
הוועדה המחוזית השיבה כי המקרה אינו מצדיק עירוב המועצה הארצית, אולם השופט ביתן קיבל את העתירה וקבע: "קבלת ההחלטה לאשר את התכנית כפי שהיא תחת המידע החלקי, הבלתי מעודכן, כשהרשות מודעת לכך, פוגמת בהליך המנהלי, הן מצד מקבלי ההחלטה והן מצד מתן האפשרות המהותית לאלה שמבקשים להתנגד לתכנית להציג את נימוקיהם אל מול עובדות מבוססות שעל יסודן הרשות קיבלה את ההחלטה".
עוד קבע בית המשפט כי חלה פגיעה בתושבים החיים כיום בשטח הביטחון: "סוגיית גודל תחום המגבלות הסביבתיות שבתכנית, העומד היום על 5 ק"מ מצומת נאות חובב, ומונע הקמת או הכשרת בתי מגורים בתחום זה, הינה סוגיה משמעותית, המשפיעה על תושבים רבים המתגוררים בתחום התכנית; הנתונים העדכניים שהתקבלו במהלך הדיון בעתירה מגורמי מקצוע המקובלים על אנשי המשרד לאיכות הסביבה, שלא היו לפני גורמי התכנון בעת אישור התוכנית, עשויים להצדיק את צמצום טווח המגבלות הסביבתיות; ובהתחשב באופי התכנית ובמטרות שהיא באה לקדם, ובכך שהתכנית נדונה בשלביה השונים במסגרות של המועצה הארצית לתכנון ולבניה; מן הראוי לאפשר לעותרים לערור על החלטת הוועדה המחוזית בעניין גודל תחום המגבלות הסביבתיות בתכנית, למועצה הארצית לתכנון ובניה".
בנוסף, חייב בית המשפט את המדינה בהוצאות המשפט של העותרים על סך 25 אלף שקל.
